ההיא מהתיכון

סיפור בגידה

זה קרה ביום הנישואין שלי. האמת, לא זכרתי את היום הזה. אני לא טוב בתאריכים. זה היה היום הכי גרוע בחיי. תבינו, תמיד הייתי גבר נאמן. את כל אותם סיפורי סקס, כלומר סיפורי בגידה שהייתי שומע מכל מיני מקורות, אותם מעולם לא סבלתי. נגעלתי מהם כי חשבתי לעצמי, איזה גברים גרועים אלה. יש להם אוצר בבית והם בוגדים בנשים שלהם? לא יאמן.
בעבודה שלי, היו שני גברים כאלה, הם החליפו ביניהם סיפורים ארוטיים כאילו הם היו בנות שמחליפות מכתביות. כל אחד היה מנסה לספר משהו טוב יותר מאשר השני. למעשה הם גרמו לי להרגיש פראייר שמעולם לא בגדתי.
ואז זה קרה. בלי שום הכנה ותכנון זה פשוט קרה. אתם מבינים, פגשתי את הבחורה שהייתי דלוק עליה כל תקופת התיכון והכי רחוק שהגעתי איתה היה להיות ידיד שלה. הפכנו למעשה לחברים הכי טובים ומעולם לא העזתי להתחיל איתה.
היא קפצה עלי ברגע שראתה אותי וכמעט טרפה אותי והיא לא הלכה סחור סחור.
"אתה לא מאמין! אני עדיין חולמת עליך כל לילה. אני אוכלת את עצמי כבר עשר שנים על כך שמעולם לא העזתי לומר לך מה אני מרגישה כלפיך. תמיד אהבתי אותך!"

ההיא מהתיכון חזרה

ההיא מהתיכון חזרה

לא יאמן, חשבתי לעצמי. אהבנו האחד את השניה ומעולם לא העזנו לומר.
מפה לשם, בלהט הרגע מצאנו את עצמנו אצלה בדירה. בעשר השנים שחלפו התחתנתי, נולדי לי 2 בנות ועשיתי 2 תארים. והיא, כאילו הזמן קפא מאז, היא עדיין גרה בדירת חדר וחצי במרתף של איזה זקנה.
זרקתי אותה על המיטה במרתף שלה, המצפון שלי הלם יותר מפעימות הלב אבל לא הקשבתי לו. קרעתי ממנה את החולצה, וליקקתי את הפטמה השמאלית שלה. היא הייתה אלוהית. היא נשארה כפי שהיא הייתה. הרגשתי כאילו אני מקיים יחסי מין בפעם הראשונה בחיי. עכשיו ליקקתי את הפטמה הימנית שלה. היא כל-כך רצתה לצאת מהבגדים עד שלא הייתה לה סבלנות לחקות שאני אעשה את זה. היא קרעה אותם מעצמה לבד
היא משכה אותי אליה, וחיבקה אותי חזק. הזין שלי היה עכשיו עמוק בתוך הכוס שלה.
"תזיין אותי! חזק!"


הגברתי את הקצב ואז ניקרה בי המחשבה, אם אני אגמור עכשיו, אני אהיה אחד מאותם גברים שיש להם 2 משפחות שלא יודעות האחת על השנייה ופתאום, נעלמה הבושה ואותה החליפה גאווה. כן, אני, גבר טוב ירושלים. עכשיו אני יכול להיות אותו הגבר שיהיו לו סיפורי בגידה לספר לחברים, אותו גבר שיהו לו סיפורי סקס מפה ועד הודעה חדשה לספר לחברים שלו בעבודה.
ואז גמרתי. וברגע שגמרתי הבושה הכתה בי שוב.
מה עשיתי?!?