הטיזרית

יעל הפכה את הטיזריות למקצוע. מעולם לא כאבו הביצים כל-כך מאז שהכרתי אותה. למעשה המונח המדויק יותר הוא דחיינות סיפוקים. היא סיפרה לי שהיא קבלה את ההשראה הזו מהסרט "ונילה סקאי" ופיתחה את התיאבון גם מאיזה קובץ סיפורים ארוטיים שהיא קראה. היו לה המון סיפורי סקס לספר לי על איך שהיא נסוגה מהרגע האחרון מסקס עם גברים שכבר היו במיטה שלה. היא אמרה לי שאני לא אהיה יוצא דופן.

התיישבתי על הספה בסלון דירתה. היא ישבה על הכורסא, שמה רגל על רגל כמו שרון סטון באינסטאינקט בסיסי ולוגמת מכוס היין שלה. השמלה שלה הייתה כל-כך קצרה עד שכמעט ראיתי אתה כוס שלה. היא לא לבשה חזייה ובטח שלא תחתונים. היא חייכה אלי ונשכה את השפה התחתונה שלה. אחר כך נגשה למקרר והוציאה משם קוביית קרח. "המזגן מת…" היא אמרה. חם פה מאוד וזאת הדרך שלי להתקרר. קוביית הקרח עברה מהצוואר שלה עד שהגיע למחשוף ואז נפלה לתוך השמלה. היא לא נבהלה אלה גנחה בשקט.

 

היא חייכה ונעצה בי מבט מפתה. הזין שלי עוד רגע והיה מעיף את הרוכסן. אם אקום עכשיו היא תראה שעומד לי. "רוצה לבוא איתי לחדר,?"  היא שאלה, "בא לי לראות את הזין שלך…"

כמו חייל נעמדנו אני והזין שלי בחדר השינה שלה. שכבתי ערום על המיטה. שוכח לגמרי מכך שהיא דחיינית. היא עדיין הייתה לבושה בשמלתה. עכשיו הפה שלה היה מילימטר מהזין שלי. השפתיים שלה רחפו מעליו. היה חסר מילימטר מכך שהזין שלי יהיה בפנים ואז, כמובן, היא נסוגה.

הביצים שלי כאבו. "בבקשה…." התחננתי. "אני כל-כך אוהב אותך…."

ואז הבנתי איזה שטות יצאה לי מהפה. מה אני אומר לבחורה שפגשתי

דחיינית סיפורים

דחיינית סיפורים

רק היום שאני אוהב אותה. ואיך בדיוק אני אוהב אותה, מה לעזאזל הזין שלי גורם לי לומר. לגרושתי לא אמרתי מעולם שאני אוהב אותי, אולי רק בתקופה שיצאנו, וככה זה נפלט לי?!

"אולי ביום מין הימים…" היא אמרה. ואז פשוט ברחתי מחדר השינה.

"היי…לאן אתה חושב שאתה הולך?" היא אמרה.

ואז הבנתי. היא ניזונה מהתוצאה של הדחיינות. כלומר מהתגובות של הגבר לאחר שהוא נדחה. אוקיי, אני אגרום לה לרדוף אחרי ואז לי יהיו סיפורים ארוטיים לספר לשותפות הבאות.

ברחתי כל עוד נפשי בי מהבית. היא רצה בחדר המדרגות אחרי.

היוצרות התהפכו.

אנחנו עוד ניפגש.